הסקירה הכלכלית: כל מה שקרה ברבעון הראשון של 2021

הנה 5 דברים שצריך לדעת על הרבעון שהיה:

1. למרות העלייה בתחלואה, הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה לצמוח
    
2. מחירי הסחורות השונות (בדגש על מתכות וסחורות אנרגיה וחקלאות) רשמו עלייה משמעותית
    
3. הממשל האמריקני פרסם את פרטיה של תכנית תמריצים נוספת
    
4. סין מעמידה יעד צמיחה נמוך מהתחזיות
    
5. בישראל חוששים פחות מהעלייה באינפלציה ויותר מגדילה בשיעור האבטלה

במבט על

מטבע הדברים, המצב הכלכלי במדינות רבות הושפע ברבעון הראשון מהתפתחות המגפה. ההתחלה לא בישרה טובות, שכן במחצית הראשונה של ינואר, כמות הנדבקים החדשים ב-Covid19 בעולם הגיעה לשיא. התחלואה התחזקה במיוחד במדינות המפותחות, בעיקר ארה"ב ואירופה, וגררה צעדים מגבילים מצד הרשויות, מה שהשפיע על האינדיקאטורים הכלכליים בחודש ינואר ופברואר.

אלא שמאז ננקטו צעדים אגרסיביים לבלימת המגיפה, ובהם חידוש הסגרים באירופה, מה שהוביל בפברואר לירידה במספר החולים. במקביל, מתחילת השנה התחיל מבצע למתן חיסונים, שאף התקדם מהר יחסית במדינות כמו ארה"ב, בריטניה וישראל.

כתוצאה מכך, הגל הנוסף של עלייה בתחלואה, שהתרחב במחצית השנייה של חודש מרץ והקיף כמעט את כל העולם, פסח על המדינות שהצליחו בהפצת החיסונים. לעומת זאת, באירופה, במדינות דרום אמריקה ובחלק ממדינות באסיה, חלה עלייה בנדבקים לקראת סוף הרבעון, ששוב גרמה לנקיטת צעדים מגבילים.

למרות העלייה בתחלואה, הפעילות הכלכלית בעולם בתחום התעשייה וסחר החוץ המשיכה לצמוח, ואפילו בקצב גבוה. כמעט בכל המדינות, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה גבוהים משמעותית מ-50 ומצביעים על התרחבות בפעילות, כולל באירופה. מדד הייצוא העולמי אף הגיע ברבעון הראשון לשיא. רק בתחום השירותים, הפעילות הייתה חלשה יותר ברוב המדינות, למעט ארה"ב וחלק ממדינות אסיה.

בינתיים, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה העולמית בשנת 2021 ל-6.0%, וזאת בעיקר בזכות עדכון תחזית הצמיחה בארה"ב ל-6.4%. התחזיות השתפרו גם עבור מרבית המדינות.

למרות מכשולים רבים, שווקי המניות רשמו תשואות חיוביות גבוהות ברבעון הראשון, וזאת בהובלה של מדד Russell 2000, בתוספת השווקים באירופה ויפן – שחלקם הגיעו לתשואה דו-ספרתית. בלטו בחולשתם השווקים המתעוררים, בדגש על שוק המניות הסיני, שבו הרגולטור התערב בפעילות של ענקיות האינטרנט המובילות.

בארה"ב בלטו לטובה מניות סקטור האנרגיה, שנהנו מעלייה במחירי הנפט. בלטו גם מניות סקטור הבנקים, בזכות עליית התשואות, וסקטור התעשייה. יש לציין את העלייה המשמעותית שרשמו מניות של חברות רבות שפעילותן נפגעה קשה בתקופת המגפה. עלייה, שניתן לזקוף לזכות ההערכות שמרבית המגבלות על פעילות המשק יוסרו במהלך המחצית הראשונה של 2021.

מחירי הסחורות השונות רשמו עלייה משמעותית במהלך הרבעון, בדגש על מחירי המתכות, הסחורות החקלאיות וסחורות האנרגיה. במקביל ובהשפעת המגיפה, נרשמה עלייה בעלויות שונות שקשורות בתהליך הייצור. ההתייקרויות גרמו לחשש מפני התפתחות אינפלציה במדינות שונות והובילו לעלייה בתשואות של אגרות החוב, במיוחד בארה"ב. למעשה, תשואת האג"ח האמריקנית ל-10 שנים עלתה ברבעון הראשון מכ-0.9% לכ-1.7%, תוך עלייה בציפיות האינפלציה. גורם נוסף שהשפיע על עליית התשואות היה הגדלת הגירעון הממשלתי. 

הפד העלה את תחזיות הצמיחה ותחזית האינפלציה, אך מעריך שהאינפלציה תהיה זמנית, מה שייתר את הצורך בהעלאת ריבית בשלוש השנים הקרובות. זאת, בניגוד להערכות השוק, שמגלמות כשלוש העלאות ריבית בשלוש השנים הקרובות.

באירופה, הבנק המרכזי הודיע  כי יגדיל את רכישות האג"ח כדי למתן את עליית התשואות. מספר בנקים אחרים בעולם נקטו בצעד דומה, אך בחלק מהמדינות המתפתחות הריבית עלתה בתגובה לעלייה באינפלציה.

אירוע נוסף שטלטל את השווקים בחודש פברואר היה תנודות חדות במניות יחסית קטנות. זאת, בהשפעת פעילות מתואמת של משקיעים קטנים, באמצעות פלטפורמות מסחר והרשתות החברתיות (כדוגמת אירוע Gamestop).

בסיכום חודש מרץ, תשואות האג"ח בארה"ב ל-10 שנים הגיעו לרמת שיא של 1.7%. כתוצאה מכך, שווקי המניות המובילים בעולם סיימו בתשואות מעורבות. בסיכום חודשי, מדד S&P500 עלה בכ-4.2%. מדד הסטוטקס 600 האירופי עלה בכ-6%.  מנגד, מדד EM ירד בכ-1.7%.  כמו כן, מדד ת"א 35 עלה בכ-3.9% ואילו מדד ת"א-90 עלה בכ-4.6%.

ארצות הברית

הנתונים הכלכליים השתפרו מאוד כמעט בכל התחומים, כולל בשוק העבודה. השנה גם צפויה צמיחה גבוהה בזכות התרחבות מבצע החיסונים, כמו גם החיסכון שהצטבר אצל משקי בית וחברות בשנה האחרונה ותמריצי הממשל. מדובר על תכנית תמריצים בארה"ב בסך של כ-1.9 מיליארד דולר שאישר הממשל האמריקני ונועדה בעיקר לתמוך במשקי הבית.

הנשיא ג'ו ביידן פרסם בינתיים את הפרטים העיקריים של תכנית נוספת, בסך של כ-2.2 מיליארד דולר, שממוקדת בהשקעה בתשתיות, בתעשייה, באנרגיה מתחדשת ובמחקר ופיתוח. 

סין

היעד לצמיחה שהציב הממשל הסיני לשנת 2021 עמד על 6% בלבד, נמוך משמעותית מההערכות בשווקים. כמו כן ולהבדיל מהנעשה במשבר הקודם של 2008, במשבר הנוכחי הממשל לא פועל באמצעות תכניות השקעות ענקיות. למעשה, המיקוד הוא בצעדים לתמיכה בתחומי הטכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת, ושיפור ברווחת משקי הבית.

נזכיר שבמרץ התקיימה הפגישה הראשונה בין נציגי הממשל החדש בארה"ב לבין הנציגים הבכירים של הממשל בסין. הפגישה הייתה מלווה בהצהרות לוחמניות, מה שמסמן שהעימות בין המעצמות לא עומד להיחלש בעקבות חילופי השלטון בארה"ב.

ישראל 

ברמת המאקרו

החל מאמצע פברואר ובעקבות התקדמות מבצע החיסונים, שהוביל בתורו לירידה בתחלואה, חלה הקלה במגבלות על המשק. התוצאה הייתה עלייה משמעותית בייבוא מוצרי הצריכה ומוצרי השקעה, מה שמבשר על אופטימיות הן בקרב החברות והן בקרב הצרכנים. בינתיים, גביית המhסים בכל אחד מהחודשים האחרונים הייתה גבוהה מאשר בחודשים המקבילים אשתקד, לפני פרוץ המגפה. גם הרכישות השבועיות בכרטיסי אשראי מצביעות על כך שהצריכה הפרטית התחזקה במהירות מתחילת חודש מרץ.

בתוך כך, מדדי המחירים לחודש ינואר ופברואר היו גבוהים מהתחזיות. קצב האינפלציה עלה ממינוס 0.7% בסוף שנת 2020 ל-0% בפברואר. מנגד, הגירעון הממשלתי עלה לרמה של 12.4% בסוף פברואר, וזאת בעיקר עקב ההוצאות הגבוהות לתמיכה במשק.

נכון להוצאת סקירה זו, תחזיות הצמיחה למשק הישראלי לשנת 2021 נעות בין כ-5% בתרחיש הפסימי (על פי משרד האוצר וקרן המטבע הבינלאומית) ל-6.3% בתרחיש האופטימי (של בנק ישראל).

בנק ישראל גם המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות, במסגרת התוכנית לרכישה של כ-85 מיליארד שקלים וכבר השלים רכישה של כ-55 מיליארד שקלים. עם זאת, ובעקבות ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות, הוא הפסיק בחודשים האחרונים את הרכישות בשוק זה, מבלי שהשלים את התוכנית בסך של 15 מיליארד שקלים. 

בעקבות התחזקות משמעותית של השקל בתחילת השנה, בנק ישראל הודיע באמצע חודש ינואר על תוכנית רכישות של 30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021. הוא אכן ביצע רכישות משמעותיות בחודשים ינואר-פברואר שהצליחו לגרום לפיחות השקל ולשימור השער שלו.

בתוך כך, בחודש מרץ נערכו בישראל בחירות לכנסת, הרביעיות בפרק זמן של כשנתיים. בהיעדר ממשלה קבועה, הממשלה פועלת גם השנה ללא תקציב מאושר.

דירוג האשראי - חברת הדירוג S&P הודיעה כי אינה צופה שתוצאות הבחירות יובילו לשינויים מהותיים במצב המאקרו-כלכלי של ישראל. עם זאת, בחברה ציינו שאי הוודאות הפוליטית תיוותר גבוהה – עובדה המגבירה גם את הסיכונים הפיסקאליים בטווח הבינוני. דירוג החוב הינו, כאמור, AA-.

שוק העבודה – הפתיחה של המשק הביאה לירידה בשיעור העובדים שנמצאים בחל"ת בעקבות נסיבות הקשורות לקורונה לרמה של כ-500 אלף איש בלבד. כתוצאה מכך, שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית השנייה של פברואר ל-15.4%, זאת לעומת 18.2% בשבועיים הקודמים. מנגד, אנו רואים עלייה במספר העובדים שהפכו למובטלים, וגם של אלו שאיבדו את מקום עבודתם ואינם מחפשים עבודה באופן אקטיבי. אם נסכם את מספר המובטלים בהגדרה הרשמית ואת מספר העובדים שאיבדו את מקום עבודתם ואינם מחפשים כרגע עבודה, הרי שמדובר בשיעור כולל של 8.8% מהעובדים במשק. 

מדיניות מוניטרית - המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הבהיר בראיון לתקשורת כי: 

• החשש אינו מעלייה באינפלציה אלא מאבטלה גבוהה. בשל כך, הריבית תישאר נמוכה  לתקופה יותר ארוכה מכפי שהשוק מתמחר כרגע (לצד תכנון העלאת ריבית למחצית הראשונה של 2022).  
   
• בדומה לפד, הבנק המרכזי בישראל ישים דגש בשנים הקרובות על הורדת האבטלה, וזאת במטרה לתמוך באוכלוסיות החלשות.
   
• בנק ישראל קונה אג"ח ממשלתי בשוק במחיר מטרה ארוך יותר ממח"מ השוק, וזאת כדי להוריד את עלות האשראי במשק.
   
• בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח בחו"ל (ולא רק בישראל), כולל בשעות שבהן השוק המקומי סגור

בשורה התחתונה, המסרים של בנק ישראל מאוד "יוניים". כלומר, הם דוגלים במדיניות מוניטרית מרחיבה ששומרת על ריבית נמוכה /אפסית, תוך המשך רכישה של אג"ח ממשלתיות.  

שוק המניות הישראלי עלה בכ-7% במהלך הרבעון, יותר מ-MSCI World. גם בישראל נרשמה עליית התשואות וציפיות האינפלציה הגלומות בשוק אגרות החוב, אך בשיעור נמוך יותר מאשר בארה"ב.

מט"ח - שער הדולר התחזק מול השקל בכ-1.65% ונסחר ב-3.33 שקלים לדולר אחד.

מדד אג"ח ממשלתיות עלה החודש בכ-0.5%. מדד אג"ח ממשלתיות צמודות המדד עלה ב-1% ומדד אג"ח המשלתיות שקליות עלה ב -0.25%.